• Yael Zelnik

עד מתי את עובדת? (או: מחשבות שלי על עבודה חיים והאיזון ביניהם)


השבוע היתה לי שיחת טלפון עם מתכנת שאני עובדת איתו והוא היה צריך לחזור אליי לגבי משהו. הוא בחור מנומס כזה אז הוא שאל אותי: עד איזו שעה את עובדת? כדי לדעת עד מתי הוא יכול להתקשר.

השאלה הזו תפסה אותי לא מוכנה ויצא לי מין קול מוזר כזה שלא ברור לי עד עכשיו מה הוא אומר. בתכל'ס, לא הצלחתי לענות לו כי אין לי ממש תשובה.

בחודשים האחרונים ליאת ואני בונות את החברה שלנו, את המוצר שלנו, את החזון שלנו ואת כל מה שביניהם. מיותר להגיד, שזה דורש שעות לא מעטות של עבודה.

אבל יותר מזה – זה בדיוק מה שאני אוהבת לעשות. בשבילי, זה לא ממש עבודה או לפחות לא נכנס לתוך ההגדרה שלי של עבודה. חוץ מהזמן שאני עם הילדים (שאז אני מאוד משתדלת לעשות סוג של הפסקה, לא תמיד מצליח במאה אחוז...) אין לי באמת שעה שבה אני מסיימת לעבוד. אני כל הזמן בזה, מתעסקת בזה, חושבת על זה...

עד פה נשמע מושלם, נכון? חלום של כל אחת לעשות בדיוק את מה שהיא אוהבת! אז הסתבר לי עם השנים, שלמצב הזה יש גם חסרונות, למרות שהם נובעים מסיטואציה ממש חיובית.

החיסרון הוא שהמח שלי, או מה שאוהבים לכנות בניכר ה'מיינד' שלי, לא נח. הוא כל הזמן עובד ולא לוקח לעצמו כמעט הפסקות. עכשיו בטווח הקצר, זה אחלה וזה מרגש והכל מעולה, אבל אני יודעת כבר להגיד מניסיון שהמצב הזה מביא לסטרס ולשחיקה מאוד גדולה בטווח הארוך.

הנושא של איזון בין החיים האישיים לעבודה זה משהו שמעסיק אותי כבר המון שנים ובכל פרק שעשיתי בקריירה, הסתכלתי עליו מכיוון אחר.

המסקנה שלי היא שאני לא ממש בטוחה שיש דבר כזה, לפחות לא אצלי. אני מלכתחילה בוחרת לעשות רק דברים שאני ממש מחוברת אליהם ומאוד מרגשים אותי ולכן זה כמעט תמיד מתערבב, הופך להיות חלק מהזהות שלי. והאמת היא שהיום אני גם מוכנה להודות שאני אוהבת את זה ככה.

אני חושבת שהאיזון שאני אישית מחפשת הוא לא בין העבודה לחיים, אלא בין החיים לחיים. או במילים אחרות, אני מחפשת למצוא לעצמי איים של שקט בתוך כל הדבר הזה שנקרא חיים, מקום שבו ה'מיינד' שלי יכול גם לשים ראש ולנוח, לשים את המחשבות בצד, לאגור אנרגיות ותשוקה. הרי ברור לי שהוא לא יכול לעבוד 120 שנה (בעזרת השם) בלי הפסקה.

אבל עד כמה שזה ברור לי - ככה זה קשה לי לייצר את המקום הזה.

בחצי שנה האחרונה אני מתעסקת בזה באופן כמעט אובססיבי - מנסה לחפש את המקום הזה בשבילי – אולי זה ספורט, אולי מדיטציה, אולי משהו שאני עוד לא מכירה? האמת היא שעוד לא ממש מצאתי את זה אבל אני חושבת שהחיפוש הזה הוא כבר צעד לקראת יצירת איזון כזה.

לשאלה של המתכנת היה לי קשה לענות, אבל אולי התשובה הכי טובה שהייתי צריכה לתת לו היא שאני לא באמת מסיימת לעבוד אף פעם, כי ככה אני, אבל שייקח בחשבון שאני מנסה לתת למיינד שלי לקחת הפסקה החל מ-20:00 בערב, פשוט כי הוא צריך לנוח קצת.

17 views