• Yael Zelnik

אבל מאיפה אני מתחילה? (או: מחשבות שלי על למידה והתפתחות)


לפני כמה חודשים התחלנו לקחת את יואבי למרפאה בעיסוק. בפגישה הראשונה הוא הודיע לה חגיגית: אני שונא יצירה. אני לא יודע לצייר, אני יודע רק לקשקש.

לאט לאט היא הצליחה ״לקלף״ ממנו את ההתנגדות, לייצר לו חוויות חיוביות ואפילו גרמה לו את מה שהוא לא האמין בעצמו שאפשרי - לאהוב ולהנות מיצירה.

בפעם האחרונה שהיינו שם הסתכלתי עליהם מהצד, והכל היה ברור - היא הצליחה להפוך עבורו את הלימוד לכל כך חוויתי שהוא כמעט ושכח את המטרה שלשמה הוא הגיע לשם ופשוט התמסר ללמידה ולהתקדמות שלו.

***

יחד עם השמחה שהרגשתי הגיעה לה צביטה קטנה בלב. כי פתאום הבנתי כמה זה נדיר בחיים שלנו כמבוגרים. כמה חסרה החוויה הזו של ללמוד משהו מהתחלה ופשוט להנות מהדרך, להתנתק קצת מהמטרה הסופית ופשוט להיות כל כך בתוך זה שאני לא רוצה לפספס אף רגע.

בשבילי באופן אישי, להיות במצב שבו אני צריכה ללמוד משהו מאפס זה לא פשוט בכלל. בלשון המעטה.

***

ואז הגיע התפקיד הקודם שלי והגילוי של עולם היזמות. מילה שלא ממש הכרתי לפני, הייתי כל כך רחוקה מזה. ופתאום גיליתי עולם הזוי שההנחה הבסיסית היא שאני לא יודעת. שאני צריכה ללמוד. באופן יומיומי. כי ככה זה כשיוצרים וככה זה כמנסים לבנות משהו אמיתי בעולם מאפס.

וככה גם היום - הלמידה הפכה פתאום למצב יומיומי, שמצריך ממני לצאת מהקומפורט זון שלי אלף פעם ביום ולעבוד לאט לאט על המקום הזה, לאפשר לעצמי ללמוד, להיות במצב שבו אני לא יודעת ולנסות.

במשך הזמן אספתי לי כמה תובנות על הלמידה הזו, בתקווה שיעזרו למי שנתקל באתגר דומה:

1. אני חושבת שהפעם עם בניית החברה שלנו זו הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי באמת להיות תלמידה. התמסרתי לזה. וכחלק מזה יש לי לראשונה מנטור (הי Yuval Samet, אתה חבר אמת ואני אוהבת אותך ❤️). פה אני באה כדי ללמוד. לא כדי לדעת. והאמת שזה כיף אדיר ואני קצת מתחרטת שלא עשיתי את זה אף פעם כמו שצריך קודם.

**

2. אני עובדת על לשנות את המשוואה - אני לא צריכה להיות מומחית במשהו כדי להתחיל ליישם אותו. פגשתי אנשים שעשו דברים מדהימים בלי שיש להם דוקטורט במשהו. הם פשוט למדו יישמו, למדו יישמו וחוזר חלילה וככה השתפרו. אני עובדת כל הזמן על לאמץ את זה לחיים שלי.

**

3. ברוב הפעמים, כשאני פוגשת חומר חדש ומנסה ללמוד אותו, זה ישר מתרגם לי במח לפרקטיקה, ומשם ללחץ - איך אעשה את זה? למה עוד לא עשיתי את זה? זה כל כך הרבה עבודה מאיפה אני אתחיל את כל זה? זו התנייה מאוד שלילית בעיניי כי היא לא מאפשרת לי להתמסר ללמידה ולהתקדם. מה שתמיד עוזר לי זה לפרק את זה בראש או בכתיבה ל״פרקים״ של למידה. מה הדבר האחד שאני צריכה ללמוד עכשיו כדי לעשות את הצעד הבא? וזהו - רק בזה אני מתמקדת כרגע ולא חושבת על שום דבר אחר שאצטרך ללמוד בעתיד. זה ישר מוריד לי את הסטרס ומאפשר לי לחזור למצב של למידה והנאה ממנה.

**

4. לקרוא חומר תאורטי - לאחרונה אני קוראת המון חומר על חשיבה מקובעת מול חשיבה מתפתחת ועל נוירופלסטיקה - הגילוי שהמח שלנו גמיש ושהקשרים העצביים שבו עוברים שינויים באופן תמידי מה שמאפשר לנו ללמוד דברים חדשים ולעשות שינויים (אם מעניין אתכם תגידו לי ואשלח לכם חומר על זה). והאמת, שזה מרגיע אותי. כי אני מבינה שלא רק שזה לגמרי אפשרי ללמוד דברים חדשים בכל גיל אלא שזה אפילו טוב ובריא - אז מי אני שאגיד לזה לא :)

**

5.השאלה שחוזרת אצלי כל פעם כשאני נצבת מול משהו שאני לא יודעת היא ״מאיפה לעזאזל אני מתחילה עכשיו״? אז התשובה שלמדתי שעובדת לי הכי טוב היא פשוטה: מהתחלה. אין דרך אחרת ללמוד. כל דבר שהיום נראה לי אוטומטי - פעם לא ידעתי אותו. בדיוק כמו הליכה דיבור או הקלדה במחשב. המחשבה הזו מאוד מעודדת אותי. אם לא ידעתי את זה והיום זה כל כך פשוט ואפילו אוטומטי - אז אולי כל דבר אפשר ללמוד?

22 views